תשארי חזקה…
הנה הבכי חזר… הנה רואים אותו נפרד… ממנה…
עזבה אותו ונשקה את פניו…
וידעה שהיא משחררת אותו כאן… ועכשיו…
לא רצתה להיפרד אנחנו יודעים…
לא רצתה לתת לי ללכת… אנחנו יודעים…
לא רצתה שהחיבוק יגמר… אנחנו יודעים…
הינה היא משחררת…
נותנת לא לעוף לשם, להיות חייל…
הוא הולך לדרכו..
האהבה לא נפרדת…
הוא מנפנף לה להתראות…
יודע שהוא יחזור…
לא ישאיר את החיבוק מופרם…
הוא יהיה איתה לנצח…
האוטובוס כבר מתניעה…
והינה מגיע… נשיקה אחרונה…
אמא אומרת "להתראות גוזל…"
היא משחררת את הכאב…
רואה איך הוא כבר לוחם…
החדשות לא מפסיקות…
והאמא נלחמת גם…
נלחמת לראות אותו חזרה…
הינה היא משחררת…
נותנת לא לעוף לשם, להיות חייל…
הוא הולך לדרכו..
האהבה לא נפרדת…
הוא מנפנף לה להתראות…
יודע שהוא יחזור…
לא ישאיר את החיבוק מופרם…
הוא יהיה איתה לנצח…
היא לא תשכח את החיבוק האחרון שלה…
עד לפגישה הבאה…
היא לא תשכח… את הנשיקה האחרונה…
הגוזל שלה כבר לא נשאר…
היא בוכה אך יודעת…
הינה היא משחררת…
נותנת לא לעוף לשם, להיות חייל…
הוא הולך לדרכו..
האהבה לא נפרדת…
הוא מנפנף לה להתראות…
יודע שהוא יחזור…
לא ישאיר את החיבוק מופרם…
הוא יהיה איתה לנצח…
תגובות (2)
אח שלי חייל, אמא שלי לא הייתה כזאת דרמטית אבל גם היא התרגשה שהבן שלה מתגייס…
וכמו שאמרתי את כותבת ממש יפה!
אותי ללא ספק ריגשת!
~סנדי~
תודה סנדי! :)