תני לי
קראת לי ושמעתי לך
באתי כענן כבד המסתיר שמיים
ראיתי אותך חוזרת
לא לבד
קראת לי ובאתי
אך לא בזמן הנכון
איך זה שתמיד אני נשאר אחרון
איך זה שאין לי אף פעם מקום
לא בליבך ולא בעולם
תמיד רוצה להתעורר מהחלום
לקום, לשמוח ולחזור לישון
אין זה שאני רוצה לריב
אין זה הפחד שבגופי
שמביט בך בעודי
מרגיש את שפתותייך על שפתיי
מרגיש את דמעותייך על פניי
תני לי משהו להיאחז בו
להרגיש אותך, להרגיש שלך
לזכור איזה יום היום
נחמי אותי כשקר
נחמי אותי כשלא קל
חזרי לביתך לבד
קראתי לך ולא שמעת
ראיתי אותך מחייכת כמעט
כמו שחייכת כשהיית איתי
אני חושב שאז היה אמיתי
יותר מאשר עכשיו
אך זה כבר אבד
תני לי מקום לנחמה
תני לי שביב תקווה
לגעת בשיערך
להרגיש את חום גופך
ענן כבד מסתיר את נשמתי
מבקש ממך
בואי אליי כאל גשם ראשון
ושטפי את כל הזיכרון
תגובות (6)
יש בזה רגש של אהבה מצידו, אך זה מרגיש לי כאילו היא מעט מנצלת אותו (לא רואים במיוחד שהיא מרגישה כלפיו משהו..) עדין ויפה. אהבתי
תודה ספיר, אהבתי איך שאת מנתחת את השיר :)
יש תחושה של חוסר תקשורת, תזמון לא מתאים שמשבשים את התנאים לאהבה כנה…יש לא מעט רגשות בשיר.. אהבתי..
תודה רבה ילנה! שמחה על הניתוח שלך של השיר :)
אני אוהבת את הכתיבה
תודה רבה אוליב! כיף לי לקרוא את זה, במיוחד כי בעיקר אני לא כותבת בעברית… אז נחמד לדעת שזה טוב אחרי הכל :)