תחזרי

ואולי זה רק אני שעומד ליפול,
ואולי זה רק אני שהולך לסבול.
וכבר עבר יותר מדי זמן,
הכל היה צריך לחלוף.
אבל נשארת עמוק בפנים,
זורמת לי בדם, בעורקים.

אולי הייתי רוצה שתלכי כבר,
אבל את חלק ממני.
עוד לא מוכן לוותר,
עוד לא מוכן להשבר,
כי אז אדע שזה הסוף בוודאות,
ואני לא מוכן לדעת שתהיי רק זיכרון חרוט.

אז בבקשה, אני יודע שאת שם,
תני לי לראות את עור פנייך היפות,
תני לי להביט לך בלבן של העיניים.
את חסרה לי עכשיו, קשה לי לנשום,
אני צריך אותך כאן לידי.
נתת לי כל כך הרבה, למה הלכת?
תחזרי.