שתיקות
האהבה הזאת שלנו
מחזיקה אותי בִּפְנִים,
בחיוכים וצחקוקים
אני מבליע שיהוקים:
זוכר את השתיקות בהתחלה?
סובבנו פקקים, הקשנו בקבוקים;
מוקפאים, ירקרקים-
אורות העיר מרוחקים.
שתיקה. שתיקה. שתיקה
למה התחושה לא מעיקה,
מחניקה- כזאת שנגמרת בבחילה-
זוכר את השתיקות בהתחלה?
קילפתי בשקט את המעקה,
צפיתי בך: מחכה,
יפיפה.
צפיתי בך צופה בי, צופה בך
צחקתי. קשקשתי בשבילך
החנקתי אנחה:
זוכר את השתיקות בהתחלה?
זוכר שהסמקנו. שתקנו . חיבקנו.
שתיקה. שתיקה. שתיקה
נתת לי נשיקה.
זוכר את השתיקות בהתחלה?
לא. זאת לא השאלה.
האהבה הזאת בִּפְנִים: נוגעת לנו בפָּנִים–
בשקט, בשקט. תקשיב?
תגובות (3)
ממממ דווקא נחמד אבל המילה האחרונה לא ישבה לי. תכלס די נהניתי, אפילו אם חזר על עצמו אין לי ממש טענות הועבר פה משהו
שיר יפה ועדין. יש כמה שורות או מילים שנשמעות קצת כאילו הן שם כדי להתחרז ולא כי הן באמת צריכות להיות שם. יש סיכוי שצריך להוסיף קצת, לרכך את המעבר מהצחקוקים בהתחלה לתחושת הבחילה ולאנחה. מציעה את מה שעולה בדעתי – לגבי מה אתה לא בטוח?
חח הלוואי שידעתי… אולי זה פשוט שהיה לי משהו אחד בראש ויצא לי משהו אחר במילים. לאיודע
(תודה על התגובות…)