שכחת

כל הרגעים,
כל הפעמים,
כל הנשיקות,
כל הנגיעות,

כל המילים שנאמרו ונשכחו,
כל הדברים שנדמה שמעולם לא התרחשו-

אתה שכחת.
כי אתה לא רוצה לזכור!
אתה שכחת.
מה שצרוב לי טוב- טוב בראש,
אתה שכחת.
וזה מכעיס אותי שבא לי לבכות!
אתה שכחת.
שחכת, מה שצריך לזכור!

הולכת ברחוב-
אני אוויר.
עוברת לידך במסדרון-
אנחנו לא מכירים.
הולכת למכולת-
ואני סתם לקוחה!

לא חברה,
לא ידידה.

ולמה?
למה כל זה חייב להיות ככה?
למה?! למה?! למה?!

זה כואב לי בפנים!
אתה יודע איפה- בבית החזה.
אתה לא מסתכל?
אינך רואה?
כמה זה פוגע?!

כי אתה שכחת.

את כל הרגעים,
הנשיקות הקטנות,
הריקודים והחגיגות.

אבל הכל נעלם.
נגמר.

כשאתה שכחת.