שכחת

שכחת שאמרת שנחזור,
אז איפה הוא, אותו האור?
ואיפה את?
כך פתאום את בצד.

אמרת שאת אוהבת ורדים,
אבל סירבת לי בפנים.
רצית מקום שקט בשביל הלילה.
בלעדיי, רק למה?

שכחת שקראתי לך מלכה,
קיבלת את הקוצים, לא את התמונה הרחבה.
חשכה נפלה עליי באותו רגע,
בגללך עכשיו אני מלא בפגע.

שכחת שאמרת שנחזור,
אז איפה הוא, אותו האור?
ואיפה את?
כך פתאום את בצד.

בשבילי את כבר זרה,
את לא מכירה עוד בעצבותי.
דעי לך, שהרסת אותי.

אמנם בלילות עוד קר בלעדייך,
מתכרבל במיטה, מעליי השמיכה.
איך אחת מתוך אלף, את היא הסיבה?

זה כל כך כואב,
הצביטה הזאת שהשארת לי בלב.

שכחת שאמרת שנחזור,
שכחת…