שיר ערש־ברזל

דָּם, עוֹפֶרֶת, עָשָׁן
הִגִּיעָה עֵת עֶרֶב, שְׁחֹרַת הֶעָנָן

גַּם אִם אָבַד הַיּוֹם
וְחָשְׁכוּ הַכּוֹכָבִים הַיָּפִים
אַל תִּתַּךְ דִּמְעָתְךָ
הֲלֹא עֶרֶשׂ־בַּרְזֶל לְךָ, שָׁן

לַחַשׁ עוֹפֶרֶת יָשָׁן
הַכֹּל שוֹקֵעַ בְּיָם אַרְגָּמָן
סִלְעֵי־לֵב־אֹפֶל כְּבֵדִים
גַּם שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים

וְאִם כָּבָה הָעוֹלָם
לְקוֹל שִׁירַת הָרְפָאִים
אַל תִּתַּךְ דִּמְעָתְךָ
הֲלֹא עֶרֶשׂ־בַּרְזֶל לְךָ, שָׁן.