שירך
נרדמתי אל מול המסך .
המילים נעלמו.
החשמל שניתק לרגע
לא נתן לי לבחור לו שם.
איך הייתי קורא לו לכל הרוחות…
אינני יודע.
אינני זוכר מה רציתי לומר ,
מה רציתי כל כך להגיד שם
שלא נאמר.
גבך הנעים
בצבץ מבעד לשמיכת הפוך.
קווצות שיערך מונחות שם כאילו עברה בהן רוח.
בטרם אכנס אלייך להיות שם
אולי בתוכך,
פתאום זה חזר.
פתאום המילים שאבדו התמקמו להן מחדש
וידעתי היטב לאן מועדות פניו.
כתבתי אותו ונתתי לו שם.
ונכנסתי אלייך זוכה בחיוך מקבל אורחים.
ואת –
טרם הוגד לך שירך.
תגובות (3)
כאילו היא נתנה לו את הרעיון לשם השיר?
אני חייבת לומר שהשיר קצת מסורבל ולא מובן.
גם יש פה טעות קטנה של זמנים. בבית הראשון אתה מדבר על כתיבת השיר ואז אומר ש*עכשיו* אתה לא יודע מה רצית לומר (אני מדברת עלייך כאילו אתה הדמות אבל זה סתם). בבית השני (מתי הוא? באותו זמן עבר של הבית הראשון?) אתה מדבר בהתחלה בלשון עבר ואז "קווצות שיער מונחות", לא הונחו, כמו ההתחלה. שים לב.
אגיד לך את האמת, לא התלהבתי. מקווה שתיקח את הערותיי גם אם (כנראה) לא כתבת את השיר בזמן האחרון.
אהבתי מאוד!
בקריאה ראשונה לא הבנתי את הסיטואציה,
ואז הבנתי. וזה יפה מאוד.
זה גאוני ומשרה הרבה חום ורוגע ואהבה….
למי שלא הבין בקריאה ראשונה,
הבחור כתב טקסט על אהובתו שמחכה לו במיטה.
בהתחלה הוא קצת נתקע, לא יודע איך לקרוא לשיר, או מה להוסיף.
ואז הוא מסתכל עלייה וכל ההשראה חוזרת אליו, הוא מסיים לכתוב את מה שרצה לכתוב עליה, באהבה ענקית, ואז בא אליה למיטה,
היא מקבלת אותו למיטה בחום
ומרוב התלהבות הוא עוד לא השמיע לה את מה שכתב עליה.
להסביר את זה במילים פשוטות בהחלט מוריד מהערך של הטקסט הזה ;)
"לאסתםמישהי" ו"nofnof" יקרות. היי. עשיתן לי שתיכן ממש כייף אתמול כשראיתי את תגובותיכן ודי מייד אחרי שהעליתי את השיר. קודם כל תודה רבה לשתיכן. האמת שאת nofnof היית ממש בכיוון. מה שקרה זה הפסקת חשמל מחקה את מילות השיר שהגיבור כתב ולא הספיק לשמור. לאחר שהתעורר לא זכר כלל מה רצה לומר בשיר שכתב. כל זה(לאסתםמישהי…!) שייך לחלק העבר. כעת הוא יושב אל מול אהובתו שבמיטה ומתבונן בה(הווה) והשיר מקודם כבר לא רלוונטי יותר! היא שם במיטה עם כל היופי ואהבתו אליה, עושה לו השראה והנה שיר חדש נולד בזה הרגע. ובאמת את דבר השיר עליה הוא ממתיק כסוד לעת-עתה כשהם במיטה יחד. אינני נוהג לנתח ולהסביר שירים שלי, זה באמת יכול לקלקל לכן כקוראות את החוויה שאתן לוקחות מהשיר. הפעם התפתיתי. זה כי אתן נהדרות. ואגב, לאסתםמישהי, זו זכותך לא לקבל או לא לאהוב יצירה כזו או אחרת. אני מקבל זאת באהבה, כל עוד את מספרת לי.