רק תחזור

יש לי לב, אתה יכול לקבל אותו.
הבאת לי פרח, אני שמרתי אותו.
הצפנת אצלי סוד, אני עזרתי לך במכשול.
הכדור עבר מאצלי, אלייך,
וחוזר אלי, וחוזר אלייך…
חייכת לעברי, צחקנו ביחד,
הכל היה בסדר, נשארנו ביחד.

חשבתי כמה טוב,
זה ממש כמו חלום,
היינו ונשארנו, מאז ועד הלום.
אין שום צרות בנינו,
הכל פתוח בלי סודות.
אתה תמיד ידעת לקרוא אותי,
מתי שקשה לי ומתי שלא.

כשחשבתי שאתה עוזב,
רציתי לבכות, להעלם.
אתה מיהרת להרגיע אותי ולהסביר…
אני זוכרת שאמרת לי שתחזור,
שאתה הולך רק לכמה ימים,
שאתה לעולם לא תעזוב אותי לבד.

הזמן עבר עליי כמו נצח,
הייתי כעיוורת לדבריהם של אחרים.
הייתה לי רק תקווה קטנה,
שתחזור כבר אליי,
שתחזור, ותחבק…

התקשרו יום אחד,
ביקשו שאבוא לביתך.
חששתי, לא זיהיתי את הקול,
אך בכל זאת באתי, לביתך.

המקום המוכר העלה בי זכרונות,
געגועים ישנים, אהבה…
פרצוף הופיע מאחורי,
מחייך,
עוטף אותי בחיבוקו הרך,
הישן.

חזרת הביתה,
הבטחת וקיימת.
אבל יותר מכל אני שמחה,
כי אתה עוד אוהב, כמו שאמרת…