רגע
טוב בטח כבר שמעת עליי
שמעת על האחד הזה
שמשגע אותי.
טוב בטח כבר
שמרת באיזה מגירה
מכתב מלא בקללות
וכאב.
נדמה לי שכבר
סגרנו הכל.
אין צורך
שאשלח לך עוד כאב.
רק עוד רגע.
רק עוד רגע לשאול אות.,
אם אני טובה,
אם הייתי בת זוג,
אם הייתי משענת.
רק עוד רגע,
לטעום עוד את הנתינה והאהבה ממך.
רק עד רגע לפני
שאני הולכת אליו.
לפני שאני הורסת את כל הטוב ממך.
תגובות (2)
דווקא… השורה הראשונה היא ארוכה ונותנת חוסר משמעות וקריאה מהירה כזו. רק כשהיא מופיעה שוב שתי שורות אחר כך רק מפוצלת יכולתי להרגיש חוסר ביטחון 'בטח כבר – ירידת שורה של שקט באמצע משפט מקוטע'. וההרגשה הזו התעופפה לה בהמשיך השיר כי אין פה הרבה אמצעים שמסגירים את הטון וההרגשה שלך. את מבינה? זה מונולוג. אין מטפורות או דימויים ואין הרבה משמעות למבנה. בטח כשאת קוראת את זה זה מלא מהקול שלך וממי שאת ומקבל משמעות אחרת. אבל פה ככה זה רק חצי קטע כתןב
תודה רבה אוליב מעריכה את התגובות שלך כלכך.