קשת
קשת סהר הנמתחת
תארה חיוור דך בשחור
מעל הארץ
ולבד
באין כוכב אחד
חיציה הלא מטה
הלא אליי
הלא עד שאול
לומר
כי לא אור.
מה אומר לך
בעת כהה כזאת
קהת חושים
קהות מילים
שנינו זה מכבר
אהבה רכה
כולם יחדיו אומללו
לא כפי שהיה
אין אני עומד כעת לאור ירח על שפת הים
אין זוהר קשת סהר בין עננים גשומים
ולא יהיו עוד
כי לא אור.
תמה פסיעה שקטה בחצות
של נפש המחפשת
חיבה כרוך חול הים
בעמקי הלב ועל שפת הים ובבית הכנסת
לא תשוב עוד להלוך תחת קשת סהר
תחת שירתה זאת
או אולי
כי תחת שירתה זאת
תחת חול ים רך
אסורים זכרונותיי
השמחים, כמוהם
העצובים מהם, כמוהם
הנשכחים מֶהֱמֵהֶם, כמותם.
הכל מוכרח להיאבד
כי לא אור
או אולי
בהלוך תחת שירתה זאת
תחת קשת בענן ולא סהר
חיציה ממני והלאה
לעולם ועד
באדום או בסגול
זוהר גם אם גשם עוד
רוך גם אם באופל קור
ולא עוד
כי לא אור.
תגובות (0)