פשוט אהבה

החיוך שלו זה הכל בשבילי,
אני יודעת,הוא לא בקטע שלי,
אולי אני יותר מדי ברורה,
אולי אני משתדלת מדי..
אולי זאת הבעיה?

הוא יושב לידי,אני מסמיקה
מגמגת שהוא שואל שאלה..
אני מריגשה משהו,לא ברור לי מה,
זאת לא אהבה,אני פשוט יודעת..
יותר מדי נוסחות עוברות לי בראש,
כמו לנסות לצייר לב בעיינים עצומות.

חוזרת על דברי,אני שקופה מדיי,
זהו מעכשיו,אני היה כמו הים,
זורמת ולא עוצרת אף פעם,
אני מפחדת שיגעה היום הזה..
היום שאני ירד לפסים,
אשכב על המדרכה,
ושאנשים ידרכו לי בפנים
אני התבע בלב הים..
והוא לא יבוא,לא יציל אותי
מהמוות של עצמי..

פותחת את העיינים,
אולי הוא מרגיש כמוני,אולי אני זאת שטועה?
החלום שלי מתחיל לקבל צורה,
צורה של לב אדום עם נקודה שחורה,
שמחכה שהוא יבוא ויצבע אותה,
אבל איך זה שקשה לי לקורא לזה,
פשוט..אהבה.