פרידת דוד ויהונתן
עברו שנתיים עברו שלוש
ועכשיו אנחנו נפרדים
קשה לדבר אפשר בקושי ללחוש
לא קל לאבד חברים
למה לאבד? אפשר להתקשר
אבל תכלס כולנו יודעים
הדברים שמשתנים והזמן שעובר
והפלאפון שמוחק מספרים
אל תשכח את החיים שהיו לנו
אל תשכח את הדברים שאמרו לנו
צחוק מתגלגל חסר דאגות
ילד קשוח פורץ בדמעות
פרידה
זוכר את ערב הפרידה?
זוכר את השיר שכתבתי לך?
יפה הילדה איך קוראים?
אמרת לי שאתה אוהב את השם לפני שנים
ועכשיו נותרנו רק שנינו
מחוברים לאותן מכונות
כולם כבר הלכו אך אנחנו נותרנו
ספוגים במלא זיכרונות
לא נשכח את החיים שהיו לנו
לא נשכח את הדברים שאמרנו
מבט שמעיד על שנים ארוכות
גבר קשוח פורץ בדמעות
שמחה
ועכשיו שהלכת נותרתי לבדי
הזיכרונות של כולנו שמורים בלבי
ועכשיו שהגיע זמני לעזוב
אצטרך להפסיק לכתוב אבל
לא אשכח את החיים שהיו לנו
לא אשכח את הדברים שאמרנו
מבט שמעיד על שנים ארוכות
זקן מקומט בוכה בדמעות
געגוע
תגובות (5)
השיר הזה מתסכל ברמות כי הוא כל כך קרוב להיות טוב!
דבר ראשון, השם של השיר- בעיני משעמם ולא ממש מתאים.
דבר שני, הפירוט של סוגי הדמעות- לדעתי מיותר. אתה צריך לסמוך מספיק על האינטלגנציה של הקורא שיבין לבד באיזה דמעות מדובר.
דבר שלישי, אני די בטוחה שהמשפט "יפה הילדה איך קוראים" לא תקין מכל כך הרבה בחינות שהוא כבר לא עונה על ההגדרה של משפט.
*בית השישי שורה אחרונה- קשוח
*בית שביעי שורה שניה- ליבי.
ודבר אחרון, אני חושבת שהמילה "אבל" בסוף הבית השביעי מתאימה יותר לתחילת הבית השמיני.
בסך הכל, שיר די טוב, מאוד נכון ואפילו קצת מרגש.
דבר ראשון, יש סיבה שיוצר בוחר בשם מסויים ליצירה שלו. יכול להיות שאת לא רואה את השיר באותה צורה, אז השם נראה לך לא מתאים. אני לא שופטת את דעתך, פשוט הצורה בה הבעת את זה נראית קצת בוטה.
דבר שני, נכון שלפעמים תאורים מסויימים הם מיותרים, רך בסך הכל התאורים נותנים את היופי ליצירה, את לא חושבת?
דבר שלישי, לדעתי משפטים לא תקינים נותנים ליצירה קסם כלשהו, הרי אומנות היא לא משהו שיש לו חוקים.
שוב, אני לא שופטת את הדעה שלך, אבל אנ מניחה שגם כשאני רושמת דבר ראשון, שני ושלישי זה מרגיש לך כאילו אני קצת אגרסיבית. בנוסף, אמנות היא דבר נורא סובייקטיבי וחופשי, ואני חושבת שהדברים עליהם הערת היו דעות ולדעתי היית צריכה להדגיש יותר שזו דעה ולא עובדה.
גם אני כתבתי כמה ביקורות ככה, ולדעתי זו דרך קצת נוקשה לכתוב ביקורת.
בקשר לביקורת על שם השיר, כתבתי בעיני=לדעתי.
את צודקת שכנראה יש סיבה שיוצר בוחר שם מסוים ליצירה שלו, אבל כותרת אמורה קודם כל למשוך את העין ולסקרן כדי שהקורא יהיה מעוניין לקרוא את השיר.
ואלא אם הכותרת צינית, היא לא ממש קשורה לתוכן השיר.
דבר שני, לרוב תיאורים בשיר זה דבר טוב ומוסיף ליצירה, אבל במקרה הזה אני חושבת שהם לא רק מיותרים אלא אפילו הורסים את הקריאה.
דבר שלישי, אני נאלצת שלא להסכים איתך בקר למשפטים הלא תקינים. להפוך קצת את סדר המילים במשפט זה בסדר, אבל המשפט הזה חצה את הגבול בין "קסום" לבלתי מובן.
אם יצא לי ביקורת בוטה אני מצטערת, זה לא מתוך זלזול אלא כי אני חושבת שהשיר עם פוטנציאל ולכן אני משתדלת להגיד את הדברים הכי ברור שאפשר.
בקשר ל"דבר ראשון, שני…" אני רושמת ככה כי זה עוזר לי לסדר את הכל במוח. לא בקטע אגרסיבי.
אני מסכימה שאומנות היא דבר סובייקטיבי, ומובן מאליו שמה שאני אומרת אלו דעות ולא עובדות, אבל אני חושבת שאלו דעות עם בסיס וסיבה, לא סתם כי זה לא בא לי טוב בעין.
אוקי.קודם כל ממש תודה שהגבתם זה משמח מאד:)
עכשיו באשר לשם: פרידת דוד ויהונתן הייתה פרידה בין חברים שאהבו אחד את השני כמו אחים, אהבה אמתית, וזו האהבה שעליה מדובר בשיר פרידה מחברים שאתה אוהב באמת.
עכשיו, נכון שאמנות היא דבר סובייקטיבי וחופשי, אבל אני מאד מאמין בחוקי כתיבה, שבסך הכל מקנים לנו כלים להסביר את עצמנו לקורא באופן מובן.
בשיר הזה פשוט לא הצלחתי לעמוד בכל החוקים, שאמנם הם לא מחייבים, אבל השיר היה יותר יפה אם הייתי מספיק יצירתי בשביל להצליח להכניס את הרעיונות שלי לשיר באופן מסודר יותר (חוקים).
בנוגע לפירוט של סוגי הדמעות, זה בעייתי באתר, כי היה אמור להיות רווח בין הפזמון ובין סוגי הדמעות, אבל זה צמוד, מבחינת הלחן, סוגי הדמעות מתבטאים בקטע מעבר בין הפזמון לבית ושם, אני חושב, דווקא יש להם מקום נאה.
צודקת זה אמור להיות "קשוח" בבית השישי ו"לבי" כותבים עם "י" אחת.
בנוגע למשפט הלא תקין מכל כך הרבה בחינות עד שהוא לא נכנס להגדרה של משפט: נכון, הוא בעייתי, אני אוהב אותו. קצת הושפעתי מאריק ברמן, מהשיר המתוקות האחרונות שלי, שבאופן כללי הוא שיר די מזעזע אבל אני ממש אוהב אותו.
מקווה ששפכתי מעט אור על השיר.
המשך יום נעים:-)
אני ממש אהבתי והלוואי וכל הביקורות היו כאלה בונות כמו של ששני המשתמשים שהגיבו ראשונים