פני ירח
אנחנו בגלים של אהבה.
היום השפל: שתיתי קפה, משכתי גרביון
מתתי כלכך לישון
שערי נמשך כצעיף
שפתיי נמשחו במים
תהיתי: מה אם זה הכל?
אבל מחר הגאות- ראות של ערפל
בואי נתכרבל- –
נבלבל את הימים; נרד לים
תשלי חול משערי, תלחשי על שפתיי:
'אם היית צדפה- -'
תציירי על לחיי:
'אלו פנינים, אלו פנינים, אלו'
הגלים כעגילים לאוזנייך
ופנייך-
פעמים אשכח,
תחת עפעפיים ולולא הריח
-שפנייך פני ירח
תגובות (3)
ההתחלה הייתה מוזרה (קפה, גרביון, חסרים רק המדים הלבנים, טוב.)
הסוף הזכיר לי כתיבה עתיקה כזו יפה.
והמקפים רבים מידי ואכזריים.
זה נוגה, על רוב משמעויותיה של המילה הזאת :)
מצאתי את עצמי קוראת את זה באמת הרבה פעמים.
אני כנראה אוהבת את זה:) מאוד