פחד האהבה

הנה אנו, עומדים פה

הנה אנו, שפתייך יפות

הנה אנו, ידייך קרות, נעימות, נוגעות בידיי

והפחד משתלט

אולי זה חלום? אולי זה סיוט?

אולי זה הדמיון הפשוט שמשחק בלבי?

אך אני שמח, אהבה משכרת

אני שמח, עינייך שמחות

ידייך רכות, מענגות במגען

אך מה אם תעזבי?

מה אם אותי תפרקי?

אם רגליי יתפקעו ואתעורר?

הסכין בידך, מכוון אל לבי

האם תשרטי?

האם תשלפי את לבי החם לקור החורף?

אולי תוותרי, אולי תסתפקי במילותיי?

רכינת ראשי לשפתייך מכוונת את חיי

חיי נאבקים לשפתייך, ללבך

מילותיי נופלות, מסתרבלות בדרכן

כתיבתי מדברת ללבך, ללא מפתח

כתיבתי נוגעת בפנים, אך בלי להיכנס

הדלת סגורה, מילותיי אינן יוצאות

שפתיי נוגעות, שפתייך חמות

משי בפי, משי עם קוצי וורדים

דם נוטף מפי השרוט

דם אדום, דם של פחד

פחד מהתעוררות, פחד משפתייך

חיי מתקפלים מול ידייך

חיי מתעקלים מול שפתייך

חיי משתנים מול רצונך

ידייך, שפתייך, מילותייך ורצונותיך נשזרו בלבי

לבי הקטן

לבי השרוט

לבי מתאחה

לבי נתפר בידיך, לבי נשזר בתקוותי

לבי נפתח אלייך

ואת רחוקה

את עיוורת ללבי

עיוורת לחיי

עיוורת למילותיי