פגועה מאהבה

פגועה מאהבה
—————–
הוא פגע בה,
הוא שבר אותה.
הוא גרם לה לבכות,
את החיים לפח לזרוק.
הוא בא והתנצל בפנייה,
היא סלחה בתמימותה שאותו ואותה הפתיעה.
היא לא ידעה שהוא יפגע בה
שוב, אך הוא פגע בה מאוד.

היא תמיד נשברת,
את השמחה לאט לאט מאבדת.
היא סולחת, הם פותחים דף חדש,
ואז היא נפגעת ממנו כאילו הוא הכיש אותה כמו נחש.
הוא פוגע בה,
הוא שובר אותה,
ולא באמת אכפת לו.
אותה הוא מנצל,
ומרוב תמימותה היא אינה שמה לב.

קשה לה לסלוח,
את כל הפגיעות בלתי אפשרי לשכוח.
אבל אותו היא אוהבת,
ולא משנה לה שבגלל היא נשברת.
שבגללו היא מפחדת,
להראות את עצמה, והיא מתחבאת כחפרפרת.

היא תמיד נשברת,
את השמחה לאט לאט מאבדת.
היא סולחת, הם פותחים דף חדש,
ואז היא נפגעת ממנו כאילו הוא הכיש אותה כמו נחש.
הוא פוגע בה,
הוא שובר אותה,
ולא באמת אכפת לו.
אותה הוא מנצל,
ומרוב תמימותה היא אינה שמה לב.

היא לא מבינה שאותה
עיוורה האהבה.
היא לא מבינה שחושיה
לא פועלים ומכך היא תיפגע.
היא לא יודעת שהוא עומד לפגוע בה,
היא רוצה לשכוח, לסלוח אבל מהאמת
היא ממשיכה לברוח.
לחבריה אינה מקשיבה,
הם ידעו שהיא פגועה.

היא תמיד נשברת,
את השמחה לאט לאט מאבדת.
היא סולחת, הם פותחים דף חדש,
ואז היא נפגעת ממנו כאילו הוא הכיש אותה כמו נחש.
הוא פוגע בה,
הוא שובר אותה,
ולא באמת אכפת לו.
אותה הוא מנצל,
ומרוב תמימותה היא אינה שמה לב.

היא סופית נשברה.
את שמחתה היא איבדה.
ביום ובלילה היא בוכה,
ולא מבינה למה דווקא לה זה קרה.

היא תמיד נשברת,
את השמחה לאט לאט מאבדת.
היא סולחת, הם פותחים דף חדש,
ואז היא נפגעת ממנו כאילו הוא הכיש אותה כמו נחש.
הוא פוגע בה,
הוא שובר אותה,
ולא באמת אכפת לו.
אותה הוא מנצל,
ומרוב תמימותה היא אינה שמה לב.