ערב ניגון
אני מתיישב ליד הפסנתר,
ממתין עוד רגע, ומנגן.
אני מזיז את אצבעותיי,
מחליק אותן על המקלדת.
היא יושבת בקהל,
ליד אימי ואחותי.
אבי מצלם ממעל.
אני מסיים בראשונה,
הקהל מוחא כפיים.
והקהל מריע, ואני מסתכל,
עייני קולטות את חיוכה,
פניה הרכות מסתכלות לעברי.
ואני מנגן בשנייה.
השיר שהיא שמעה אז, למחצה,
השיר הישן, שבעת נגינתו אני מתרכז בה.
אני מעיף מבט, ורואה אותה.
אני מנגן בקלילות, וחושב עליה.
ואני מסיים בשנייה.
הקהל שוב מריע, ואני שוב מודה.
הפסנתר עובד איתי כאחד
ואני נהנה.
אני מתחיל בשלישית,
השיר שאני מנגן בזכותה.
אני מסתקרן, מה היא חושבת?
לשנייה חטופה אני רואה אותה,
מאמצת עיניים, מרוכזת.
אני מסיים בשלישית,
הקהל מריע בפעם האחרונה,
ואני קד קידה.
מגיע לקדמת הבמה ואומר תודה.
ואני רואה אותה עומדת שם,
עם חיוכה העדין, רחב הפנים,
אפוף המסתורין, התם, החמים.
אני מתמלא בחום,
יורד מהבמה בצעד בטוח, הגון.
אני מחבק אותה,
ומסיים עוד ערב ניגון.
תגובות (7)
הכתיבה שלך זורמת ומדהימה, טובה כל כך שממש נסחפתי לתוך השיר, ממש הצלחתי להרגיש את האווירה, ובסיומו של השיר חשבתי זמן מה על הקשר בין הדמויות.
אני לא מבינה גדולה בשירים(לצערי) אבל אני כן יודעת שאהבתי מאוד!
דירגתי 5(:
ממש תודה על התגובות שלך, כל פעם מחדש :) שמח לשמוע שאת אוהבת אותם ^^
כתיבה זורמת כמו שנאמר מעלי, כיף לקרוא. האוויריה מורגשת טוב מאוד, ובמקרה גם מוכרת לי מאוד, מפני שפעם נהגתי לנגן בפסנתר בפני קהל, אולם לא כזה שהחשבתי לרציני מדי. הקשר בין הדמויות הובהר ומצא חן בעיני, מה שעשה את כל השיר מיוחד יותר.
האווירה*
אמשח לקרוא עוד מדברים שתכתוב.
כיף לשמוע :] תמיד מוזמנת לקרוא עוד מהדף שלי, יש לי שם כמה דברים
הכתיבה קלילה וזורמת כמו התגובות שמעליי נאמרו..
ואין לי הערות לשיפור .. פשוט מושלם , המשך כך. ^^
5+ ♥
וואו, תודה רבה!