עומקים

את רואה אותי? אני שוקע
תתני לי יד כי כבר נגמר לי האויר.
אני נשאב, אני נמשך לעומק, פנימה
רגליי כבדות ורואה רק אפלה.
אני צועק לך שם למעלה
תקחי אותי איתך
אל תעזבי כל עוד את יכולה.
ושוב שתיקה, את נעלמת
ושוב מרגיש כיצד נמשך אל התחתית
רואה ידיים אוחזות, פרצוף מוכר
אני מבין שלא היית
את נעלמת שוב כאילו הזיה חוזרת
האם סיוט או חלומות על משהו רחוק
אמרו לי כבר רבים "האהבה הזאת כוזבת"
אך שוב צללתי ראש אל מים עמוקים.