עולם האהבה שלנו

כשפגשתי אותך רצת אליי כדי לחבק אותי
ואני חיכיתי לך. חיכיתי..שתבוא אליי כדי שאשים עלייך את ראשי. וארגיש לא בודד.
כשפגשתי אותך נגעת בי וחדרת לתוכי גם כשלא ידעתי איך ארגיש אחר כך.
התמסרתי.
כשפגשתי אותך חיכית לי.
ואני המתנתי לך. המתנתי לשיחה איתך.
חיכיתי.

כשפגשת אותי הייתי גבר שבור וילד עזוב
את רצית לומר לי שאבוא חזרה
ואתה פחדת שאפגע בך
התעלמתי ממי שהייתי.
כשפגשת אותי אחרי הפרידה הייתי שבור
כשפגשתי אותך אחרי שחשבתי שלא אתאהב שוב-התווידיתי. התוודיתי לרגע אמיתי שבו אהבה מנצחת את כל הפחדים והחששות שהיו לי לפני שהכרנו.
התמסרתי.

למדתי לאהוב
וגם להתאהב
למדתי לחכות
וגם להמתין
למדתי להקשיב
ולא רק להאזין
למדתי לחיות את הרגע
ולא לתכנן הכל לעכשיו

למדתי להיות ילד אמיתי
התבגרתי
ובזכותך הצלחתי לשמור על הילד שהייתי
ובזכותך הרגשתי הגבר שרציתי להיות.

את לימדת אותי להתחבר למי שאני
ואתה לימדת אותי להישאר הגבר שאני
גם את וגם אתה תמיד תהיו אהבתי הראשונה.
גם מעתה והלאה וגם בעתיד.

כשלומדים לשחרר את מי שאוהבים חושבים שיותר לא נלמד לאהוב מחדש.
זה הרגע הכי כואב שאפשר לתאר.
גם כשמאבדים מישהו זה כואב. אבל זה כאב שמנציח את מי שהלכו. אינך רואה אותם מזדקנים או בחולשתם. כי אתה זוכר אותם כפי שהיו רגע לפני שהלכו ומנסה להאדיר אותם בזכרונך. כפי שרצית שיהיו.

כשישחררת את מי שאתה אוהב והוא עוד חי,
אתה קורע מעליך שכבת בשר אדירה של אהבה שאתה שומר להם. אתה חותך נתח רציני ממה שבניתם יחד בידיעה שהם כבר לא ימשיכו לגדול ולצמוח איתך באהבה משותפת.
קשה לשחרר מישהו וזה קשה שמשחררים אותך ממישהו. תמיד זה יהיה ברוטלי ואלים, כי זה בא בהפתעה.

אבל כנראה שזה חלק מהיופי של אהבה:
היא צריכה חופש
לפרוש כנפיים
לעוף ולהתעופף גבוה.
אם אשאיר אותה בכלוב של זהב,
היא תמות מחוסר דאייה
היא תתכלה מהחוזקה של הלפיפה שלי סביבה
היא תחדל מלהתקיים
ואז לא אוהב יותר.

לכן אהוביי:
אני משחרר את מי שאני אוהב ממני
כדי שלא אפגע בכם שלא מתוך אהבה
אני רוצה שתלמדו לאהוב מתוך אי-גבולות ולא מתוך מחויבות. אני רוצה לשמור על עולם יפה וטהור:
עולם האהבה.
כי בעיניי,
עולם האהבה הוא מלאך.
המלאך שלנו.