סערה
ידים מחזיקות בה,
חודרות לראותה,
גונבת לה את הלב,
משאירות אחריהן,
פתק,מכתב ריק.
רצה,
במעגל שחור,
לא מבינה,
שהוא קרוב,
כמעט לידה,
והיא,היא..
ממשיכה לבכות.
עומדת,
לבושה בשמלת כלה,
טובעת,בברכה אדומה,
שמיים שחורים,
מעלה מביטה,
רואה אותו,
נושק לה במצחה.
היא עוצמת את עיניה,
מנסה להתעלם,
ברגע אחד חולף,
החזיר לה את הלב.
צמרמורת עברה בתוכה,
ועכשיו,כבר לא שמעה,
והוא לוחש לה באוזנה,
"אני אוהב אותך..ילדה".
תגובות (1)
אהבתי, כמו סיפור בחרוזים, שיספור רע ומר עם סוף מתוק….