סוד
וזה תמיד הכי נורא,
להסתכל,
כאילו שאני לא רואה.
כי לפעמים,
לשתוק דורש יותר אומץ,
מלדבר.
וקל לי לספר לך,
את מה שאתה במילא כבר יודע.
וקל לי לצייר לך
אותי.
אני יודעת
שאני לא נראית מספיק
אבל אני מספיק.
ורוב הרגעים שדיברתי היו,
כי פחדתי לשתוק יותר מדי.
אז תפסיק לאלף אותי
לשתוק איתך.
ואם אתה רוצה,
אולי כדאי שתתאמץ יותר,
להתחבא.
אני לא ארים את העיניים
אני ארים את העיניים
ולא תראה שם אף אחד.
תפסתי במצלמה שלי רגע,
שתמיד יהיה שלי לבד.
ואתה,
תמיד תהיה שלי לבד.
שלי, אבל לבד.
הנה, סיפרתי לך סוד.
אולי זו לא חכמה גדולה
לספר לך סודות
בסוד.
תגובות (3)
בייחוד אהבתי את הסוף (:
אהבתי, כתיבה מעניינית =]
אהבתי, כתיבה מעניינת =]