נשימות

איך את נושמת את האוויר מסביבי.
בדיוק כמו בשישה המשכת בשמונה
ובאמצע עצרת יחד עם כולנו
כי איך אפשר לנשום עם כל הדמעות?

אך הן עדיין שם מתעתעות בי
שפתותיך נפשקות כאומרות להיפרד
ואני חוכך האם לחייך איתן
או לכאוב כאבן

וכשאת מושכת אויר אליך
אני מבקש להיבלע אל קירבך
עוטף בועות באצבעות
חוזה במחולן בין לשון לחיך.

בהיאנחך אני נדחק איתן
על גבי אדוות קול שנועדו לאוזניי.
נאחז בשקט שבין נשימותיך
וּלְוַאי שייעתקו רק למעני.