ילדה יפה

מוליכה אותי שולל,
מחייכת, אך חדל,
ורד כרוך בשערה,
מפלי גלים בעיניה.
אין להדוף את הכאב,
את החיים והמילים,
שנכתבו על הדפים,
של כל הסיפורים.
היא לא יודעת לגבי,
אני משתוקק להסתיר,
את רגשותיי העזים.
אך כמו ילדה כה שובבה,
מתגרה ומצחקקת,
היא מביטה בי בציפייה,
מחכה לרגעים,
שבהם אני אומר לה,
כמה היא יפה.