נערה יפה עד כאב
היא עומדת מול נרות השבת ומטפחת על שערה
עוצמת את עיניה בידיה הענוגות ונושאת תפילה
אור הנרות עוטף את פנייה בהילה של קדושה
שערה השחור נצבע בקורים לבנים של הזמן
קמטים של אהבה נזרעו בפנייה היפות
אני עומד נפעם ומאוהב, זאת נערתי, אהובתי
ידעתי אותה כנערה יפה, כבשתי את ליבה
חברתי לנפשה העדינה, למדתי את כאבה
לא הזמן ולא הקשיים בחיים, הקהו את אהבתה
את האור בנשמתי, אני עדיין ילד מאוהב
נערתי, היפה בנשים, מביט בך ומודה לאלוהים
אהבה ותשוקה מטשטשים את סימני הזמן
מביט בך ועדיין רואה נערה יפה עד כאב
הדליקי את נרות השבת ותביאי את האור
ברכי את ביתנו וילדנו, את אהבתנו הבוערת
את אהבת נעוריי, ילדה, אישה, אם מבורכת
מביט בך מאוהב והזמן נעלם, עוצר מלכת
אלון
תגובות (2)
אהבתי!
הציק לי קצת החוסר נקודות בסוף שורה, אבל זה ממש יפה :)