נותנת תקווה מאת E8
הרוחות מהלילה השחור סוחפות אותי.
סוחפות אותי לעבר שכבר עברתי.
לכאב שכבר חוויתי, לבכי שבכיתי.
לילד שהייתי.
עורקיי כדם ירוק לאחר.
האחר שהוציא ממני את הצבע.
התפשט, האפר שבעצמותיי.
ואפור נשאר.
ממרום נפל עליי המכחול.
ששמר אותי חי עד להגעתך.
הוא זה שצבע אותי כמגן.
ואז את הגעת.
דם נופל כגשם.
פה נגמר הלילה.
האשליות מלמעלה.
עכשיו מול העיניים.
חיוכי הוא אינו יתום כבר.
כי את הגורם לו.
חיוכי הוא אני.
רק כי מחייכת אליי.
תגובות (0)