מעיין ואדם – שיר
את עומדת בחופה
ומזילה עוד דמעה
של התרגשות,
זה רגע של שמחה
זה רגע של אושר.
לראות אותך
צועדת אליי עם שמלה לבנה,
את מפריחה באוויר יונה צחורה כשלג.
את עומדת בחופה,
ואינך מאמינה
שהגיעה השעה הברוכה,
כן זה הרגע שאת והוא קושרים את ליבכם
ללב אחד הלילה.
תגובות (0)