מעונן

מעונן.
מעונן גם בחוץ.
וגם הלב שלי מעונן.

בקרוב הגשם יזלוג על ליבי (ולחיי).
יטשטש הוא את כל מה שלכאורה היה משעוליי.

אהיה אז עירום ורטוב.
חשוף אהיה, ואתפתה אל הטוב.

ואת, את הוא הטוב ביותר בעיניי.
אלייך הובילו (ויובילו לעד) כל מעיניי.

עד שליבך יאמר לך לנטוש.
ובאמת, מי צריך גבר כמוני, נדוש?

ואז, עננים כהים יכסו את שמי ליבי הדואב.
*
עכשיו כבר לא מעונן בחוץ.
אך ליבי עדיין שחור וכואב.

הגשם ממשיך לטפטף על לחיי,
את רגשותיי לכולם מגלה.

מדוע ניצלת ליבי הכאוב?
רימיתני עכשיו, וכנראה תרמיני שוב.

עכשיו בחוץ השמש זורחת.
שולף עוד סיגריה, מדליק המצית.
אולי, כדי לנסות להסתיר העשן האחר, המיתמר מלבי.