מסקנה
את מקומי אצלך הוא תפס.
מרגיש כאילו אותי הוא דרס.
ואכן "מביא הצער" עליי לא חס.
מדוע אני מתרגש?
כיצד בגופי העצב שוב מתרחש?
ליבי פשוט עולה באש.
אני נשבר מבחוץ ונשרף מבפנים.
התנפצה בפניי אשליה של שנים.
שנים של מחשבות, שנים של תקוות.
בסוף כולן מתנפצות.
אך גם צד חיובי לסיפור.
כעת אני יודע בבירור,
מה עליי לעשות ומה אסור!
תגובות (14)
הסוף נשמע עליז יחסית לכך שהוא עבר שיברון…
"אני נשבר מבחוץ ונשרף מבפנים" – אהבתי את השורה הזאת
כתיבה נחמדה ויפה
תודה רבה!
ניסיתי ללכת גם על פן אופטימי בסוף… לא כל פעם שברון לב חחח
יפה
תודה!
טוב שהוא למד לקח
כן ליבי אני בהחלט מקווה שהוא למד את הלקח…
נעים לעיניים :) כתיבה נהדרת, אופטימית, ומסיקה.. כל הכבוד גברבר :)
חחחח תודה רבה!
ממש יפה♥
כבר הרבה זמן לא קראתי משהו שלך כי אתה לאחרונה כותב המון סיפורים שזה ז'אנר שאני לא קוראת באתר אבל טוב לראות שוב שיר שלך♥
אורפז יקרה!
באמת ניסיתי לכתוב קצת סיפורים. אבל הייתי חייב לחזור קצת לשירים…
תודה!!!!
אהבתי כל-הכבוד על האופטימיות , לפעמים זה יכול להיות קשה אאחרי משברמשבר:'(
תודה רבה!!!
אתה טוב! אתה מודע לכמה שאתה טוב?!
למה אני מתלהבת? חח קצת מביך..אבל "כהות הרגש" המרחפת מעל הגברים זזה ממך ומדהים בעיניי לראות את זה .
תודה רבה לך!!!
אני מאוד מעריך את מה שאת אומרת!!!