מכתב לאהובה

כל המילים שלא הספקתי לומר,
כתובות במחברת וזה אותי שבר,
ועוד שובר אותי לראות תמונות ישנות,
להיזכר במגע ובכל הזיכרונות,
שמציפים אותי בזמן האחרון,
אולי הייתי ראשון אבל גם אחרון-
שייתן לך ייחס כזה חם ואוהב,
לא יודע מה איתך – לי זה עוד כואב,
ובלילה כשאני הולך לישון,
חסרה לי דמותך והדיבור האחרון,
של הלילה – עד הבוקר שיבוא,
כל זה לא אחר, כבר לא יהיה פה,
ועוד לא יחזור..וזה שובר את הלב לחתיכות,
לא האמנתי שזה יכול להיות
אז רק תדעי…שאהבתי אותך,
הכאבת לי ממש ולא אשכח,
אנסה לעבור הלאה ולהמשיך
בכל זאת צריך לפתור את התסביך