מישהו פעם

מישהו פעם חייך אליי ככה,
מן חיוך שמפליג למקומות רחוקים
זה הפנט אותי, אז לא חשבתי לרגע,
שזה אותו חיוך להמון אנשים.

מישהו פעם דיבר אליי ככה,
ברכות תמידית שנכנסה לי ללב
ולשמוע את קולו הרגיש לי כמו פשע,
גם מילים טובות לפעמים יוצרות כאב.

מישהו פעם רצה אותי ככה,
הוא ניסה להגיע עמוק לגופי
לו רק ידע שאני אז הוקסמתי,
שכבר מאז החיוך, ויתרתי על ליבי.

מישהו פעם התלבט עליי ככה,
לא ידע אם רוצה להמשיך לאהוב
ואני הטיפשה, כמובן לא ויתרתי,
לא היה לי אכפת שימשיך לי לכאוב.

מישהו פעם היה איתי ככה,
מן קשר תלותי וחסר היגיון
אני חושבת עליו מהרגע שקמתי,
עד הרגע בו בלעדיו הלכתי לישון.