מחכה לכנפיים שבורות

לא נתת לה רגע לשקוע.
נעלמת בשנייה של הרהור.
לא נתת את הכאב לבלוע –
מעולם לא חשה ככה וויתור.

נכון,זה צרב לה.
ונכון היא רצתה שתפסיק.
ונכון ,כבר נגמר לה,
הדבק שאת ליבה החזיק.

אבל היא אהבה! הם אהבו באמת!
זאת לפחות היא יודעת .
וגם אם נדמה שהכל מתמוטט –
את ליבך היא עודנה שומעת.

אז עכשיו ריקה דרכך –
לא נותרה מי שתפריע.
ואתה לא פה והיא לבדה –
לא נותר מי שאת ליבה ירגיע.

תחזור ! היא ביקשה ,התשמע?
היא כל כך מתגעגעת לריח ..
כזה שצורב את קנה הנשימה –
משקיט את מוחה הקודח.

ואולי לא שמעת ,נעלמת באבחה .
נדמה שזעקותיה נבלעו בדממה.
אך אל תדאג אהובי, היא עוד לא שכחה .
את נשיקותיך,חיבוקיך ,נשימתך.

היא נאלצת להיפרד ,לפחות בנתיים .
כי נדמה כמו לעולם לא תדע .
ודמעותייה אזלו כי נזלו כמים –
והיא מחכה לבדה.