מוח ריק

תמיד מסתכל עליי.
כאילו הוא רוצה שאני אגיד משהו.
כאילו הוא רוצה להגיד משהו.
אין לי מה להגיד לו.
התותח כבר ירה.
המלחמה כבר התחילה.
הוא יודע שלא נוכל להיות ביחד.
אבל הוא נוגע בי.
כמו שאף אחד אחר לא יכול לגעת.
כל הגוף משתגע.
רק מהמגע שלו.
אני מנסה לא ליפול לתוך הכישוף שלו.
הוא יפה כל כך.
אבל אסור לי.
אני לא יודעת מה לעשות.
ללכת אחריו עד המוות?
להשאר ולהציל מליוני אנשם חפים מפשע?
כל המוח ריק.
אסור.
מותר.
כן.
לא.
אהבה.
שלום.
הכל שטויות.
אני קמה.
מצד אחד הוא עומד לו.
מצד שני יש את המלחמה שאני יכולה לפתור בשנייה.
אני מתבוננת.
רואה אותו והוא מחייך.
רואה את האנשים צועקים את שמי.
אני מסובבת ורצה.
שניהם רודפים אחרי.
הם קופצים עלי.
אני מצליחה לברוח.
אבל המוח ריק.
אני עוצרת.
והולכת.
פונה לכיוון אחד.
ומפנה לשני את הגב.
מקווה שהוא יסלח לי.