מדוע כך?

אני יושב וצופה בך מהצד.
חש בלבי, כולי נרעד.
פוחד אני אלייך לגשת,
פוחד לשמוע שאת לבי את מבקשת.

אני יושב ביום השני וצופה בך מהצד.
אני חש בתנועה שמורגשת בהינף יד.
פוחד אני לאבד אותך,
אולי את ידך אחר ייקח.

והנה שוב, יושב אני.
סתם כך, גם ביום השלישי.
שוב יושב וצופה בך מהצד,
מנסה לחוש את יופייך עוד קצת.

אך הנה שוב הלכה לה עוד הזדמנות,
להאיר בפנייך את הרצינות.
והנה שוב, כך סתם את עוזבת.
את תיקך את לוקחת,
את חפצייך אוספת,
ובו בעת את לבי את שורפת.