מבט גנוב

עוד מבט חטוף,גנוב,
לבן אדם כל כך אהוב.
שכל פרט ממנו בזיכרוני צרוב,
עד שאראה אותו שוב.

והלילות ארוכים מדיי,
כי הוא לא בין זרועותיי,
וליבי בוכה אך לא משתף את עיניי,
מדבר עליו בלי שנעות שפתיי.

עוד מבט קצר שממנו יבוא הדימיון,
שישמח אותי בימים שחיי יורדים לטמיון.
כי בעיניו ישנו מטמון,
הרגשה של אושר השמור לנסיכות בארמון!

אני שלא מאמינה באהבה,
נכלאתי בבעיה.
שהפיתרון לה:
זה אתה!