לריב מתוך אהבה.
אנשים לא מבינים איך אנחנו חברים.
הרי אנחנו כל הזמן רבים, צועקים.
אנשים מרחמים עלינו, מייעצים שנפרד.
אבל שנינו לא מקשיבים,
כי אנחנו יודעים את האמת.
בכל ריב שלנו אני יודעת שנשלים,
כל ריב הוא בעצם עוד סימן לאהבה.
כל פעם שאנחנו משלימים,
זו הדרך שלנו לומר שמערכת היחסים
שלנו השתפרה.
אנחנו אוהבים לריב,
לראות שוב איך אנחנו משתנים.
זה לא מכעיס אותנו, זה גורם לנו להבין.
שאנחנו אוהבים אחד את השני.
כשאנחנו משלימים,
אנחנו מבינים כמה אנחנו
אוהבים אחד את השני.
כל ריב הוא בעצם כמו מים בשבילנו,
אנחנו נהנים מזה בלי לדעת למה.
כל פעם זה מראה מחדש שאנחנו דומים,
שאין משהו שיפריד בינינו.
אף אחד לא מבין אותנו, אבל לנו זה לא אכפת.
כל עוד יש לנו אחד את השני, אנחנו לא לבד.
תגובות (3)
מדהים. הזדהתי לגמרי. שיר יפיפה.
לא הרגשתי שזה שיר הרגשתי שזה סיפור. האמת לא הרגשתי שזה גם מחדש לי משהו. כלומר בתור מונולוג או יומן זה יפה. אבל בואי נגיד את האמת. הם נהנים מהריבים כי הם נהנים לבדוק גבולות. הם נהנים לפתח את עצמם. הם אוהבים להתפתח וללמוד ולבחון את עצמם… ריב זו חוויה בפני עצמה. שלב חשוב. זה מרגש. זה אדרנלין. זה לדעת בצורה מעשית מה שלא היית לומד בשום מקום אחר.
נכון שזה גם מפתח את הקשר למקומות טובים יותר. אבל בעיניי זה שולי לעומת התפתחות אישית , לא? הרי, זה הלהט
זה חמוד באמת קצת יותר מתאים לסיפור אבל אי אפשר להגיד שזה לא יפה.
את כותבת ממש טוב♥
אשמח אם תקראי שירים וסיפורים שלי(: