לפיד האהבה

הָאַהֲבָה הִיא עִוֶּרֶת,
אֲבָל
הַתְּחוּשָׁה, מְעַוֶּרֶת.

הַפַּרְשָׁנוּת מְטַלְטֶלֶת,
אֲבָל
הַתּוֹבָנָה מְדַקְדֶּקֶת.

הָאֱמֶת מַכְאִיבָה וְכוֹאֶבֶת
אֲבָל,
הַמִּלָּה, מַתְחִילָה מֵהַשֶּׁקֶט.

הָאַהֲבָה הִיא עִוֶּרֶת. זֶה נָכוֹן…אֲבָל אַהֲבָה הִיא פַּרְשָׁנוּת. לִפְעָמִים, הִיא תְּחוּשָׁה אוֹ לְעִתִּים, הִיא מְצוּיָה בַּכַּוָּנָה.
יֵשׁ וְיִתָּכְנוּ, רְגָעִים שֶׁל חֻלְשָׁה, הָאַהֲבָה הִיא לֹא בְּרוּרָה אֲבָל הִיא חַדָּה בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה.
לָכֵן, הִיא אֵינָהּ צְרִיכָה לְהִתְחַפֵּשׂ אוֹ לִמְצֹא לְעַצְמָהּ הַגְדָּרָה. כְּשֵׁם שֶׁהָרוּחַ מַעֲבִירָה תְּחוּשָׁה, וְאֶפְשָׁר לָחוּשׁ אוֹתָהּ בְּגוּף חַי (כָּל גּוּף לְמַעַן הָאֱמֶת), בְּגוּפֵנוּ אוֹ לִרְאוֹת אֶת הַתּוֹצָאָה שֶׁל קִיּוּמָהּ בָּעוֹלָם וּבַטֶּבַע, כָּךְ גַּם הָאַהֲבָה:
הִיא מוֹלִיכָה
וְהִיא מַדְרִיכָה
וְהִיא קַיֶּמֶת
וְהִיא מְקַיֶּמֶת
וְהִיא מְחַדֶּדֶת
וְהִיא מְדַיֶּקֶת
וְהִיא מַכְאִיבָה.
אֲבָל, הִיא מְמַלֵּאת
וְהִיא מְרוֹקֶנֶת
וְהִיא גַּם גּוֹזֶלֶת…

וְאַף עַל-כָּל-אֵלֶּה
כָּל אוֹתָם הַדְּבָרִים שֶׁהִיא עוֹשָׂה, לַטּוֹב וְלָרַע, בְּדָבָר אֶחָד הִיא תּוֹרֶמֶת:
רַק בִּזְכוּת זֶה, שֶׁלֹּא בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת הִיא מִתְקַיֶּמֶת.

אֲנִי מְשַׁוֶּה אוֹתָהּ לְצִיּוּר הַנּוֹבֵעַ מִתּוֹךְ מִכְחוֹל בְּצֶבַע אֶחָד אוֹ בִּשְׁלַל צְבָעִים, מֻפְשָׁט אוֹ לֹא מֻפְשָׁט, וַהֲכִי בָּרוּר שֶׁהַצִּיּוּר יִהְיֶה אוֹ מְעֻרְפָּל יִהְיֶה…זֶהוּ יָפְיָהּ וּמְלֹא הַדָּרָתָהּ שֶׁל הָאַהֲבָה:
עֶצֶם קִיּוּמָהּ.