למה להמשיך לנסות?

כלכך קרובים אבל כלכך רחוקים.
כמו אנשים זרים..
אם במרחק של מטרים בודדים
או אלפי קילומטרים,
עדיין מאוהב בך עד העננים..
אבל למה אני מתבייש,
מתבייש איתך לדבר
כאילו אינני מאוהב בך, אלא במישהו אחר..
למה אני ממשיך לנסות פעם אחר פעם..
זה ברור שאין בזה טעם.
אני רואה שאת לא מרגישה כמוני.
אני מרגיש כמו ילד קטן…
מאוהב כמו ילד בגן..
אבל למה הכל קשה?
למה דווקא אותך אני רוצה?
כשאני יודע שאין סיכוי.
הכל רק בך תלוי..
אבל למה שתאהבי אדם כמוני..
כי את כמו עשירה ואני בעוני :/
כמו היפה והחיה.
את כה יפהפייה.
ואני מי אני?
סתם אחד
לא מיוחד.
לא יקרה כלום.
אין שום דבר.
הסיכוי שלי ברגע כבר עבר.
עבר כל רצון לנסות.
להמשיך להלחם.
כי כבר אין על מה..
כי לבך לא רוצה בי.
ואת זה אי אפשר לשנות..
כנראה שיהיו עוד בנות.
אבל כמוך אין עוד אחת.
מקווה שתמצאי לך נחת.
ואני? אני אהיה איפה שהוא..
בודד לבדי.
אבל אם אדע שטוב לך, זה יהיה הכל בשבילי…