למה לא נשארת איתי?
אני אוהבת את הנשימות שלך,
את הריח שאתה מדיף תמיד.
אני אוהבת את הקול שלך,
את הרוגע שיש בו.
אני אוהבת את העיניים שלך,
את האהבה והחום שקורן מהן.
אני אוהבת אותך, ואם אתה אוהב אותי –
אז למה הלכת למענה ולא נשארת איתי?
יש דברים שקשה לי להבין,
כמו ההתנהגות שלך שמשתנה כל הזמן.
פעם אתה בוגד, פעם אתה נאמן.
פעם אוהב וחם, פעם קר ונבוך.
לפני שעזבת, חשבתי שאתה אוהב אותי.
אמרת את זה יום לפני שברחת.
כמו פחדן.
זה היה צד שלא הכרתי בך.
לא היית מוכן להקשיב,
לא היית מוכן לקבל את העובדה שבגדת בי.
אז הלכת אליה, וזאת הייתה הפעם האחרונה,
שראיתי אותך.
אמרת שאתה אוהב אותי,
אבל הלכת אליה.
זה היה נראה כאילו אני בשביל הכאב,
היא בשביל האהבה.
אני אוהבת אותך, ואם אמרת שאתה אוהב אותי-
אז למה הלכת למענה ולא נשארת איתי?
תגובות (3)
יש לפעמים אנשים… שפשוט אוהבים את איך שאתה אוהב אותם… וזה דבר, מאוד בר החלפה…. תזכרי את זה. זה כמעט תמיד זה כשזה נוגע באכזבה. מצטערת בשבילך. אבל הוא לא שווה אותך בכל מקרה. טוב שאת יודעת עכשיו ולא גילית בדרך אחרת. הוא לא מה שחשבת שהוא. זה לא מה שחשבת שזה.
חח זה לא אמיתי! אולי לא תאמיני…
אבל מהחבר האחרון שלי אני נפרדתי –
ובשמחה רבה:) תודה אבל אין טעם לדבריך…
לא אותי צריך לעודד:)
חחחחחחחחחחח טוב לשמוע