ליפול ולקום
למה הלכת,
דווקא כשהיה לנו טוב,
למה לא שבת- לא חזרת,
כבר שיכולנו לאהוב.
עכשיו כבר עצוב לי,
עכשיו לי כבר קר,
קיוויתי שיהיה טוב,
כך יהיה גם מחר.
זה אתה שהחלטת,
אתה שעזבת,
אתה שאת רגשותיי לקחת וזרקת,
אתה שאהבה ביקשת,
זה אתה- את ליבי שברת.
אני לא בובה,
אני לא זכוכית,
אי-אפשר לשבור אותי,
אני אבירית.
אותי לא תפיל בלי שאקום,
אותי לא תשבור בלי שאנקום,
איתי לא תילחם ותנצח,
אני ואתה לא היחידים ביקום.
תגובות (0)