לימדת אותי לשכוח

עלית פתאום במחשבות
שנים שפניך לא מופיעות
עולמות שבניתי יודעים להסתיר
כמו מסך שחור
על אדם אפור
שמשנה צבעים
ממך למדתי דבר אחד
איך לשכוח

כבר שנים בלי כאב
רק עם שכחה
לפחות אתה נשכח.
זה מרגיע.

החלטתי לשיר עליך
מנוחה למסכים השחורים
אבל אין לי מילים
לימדת אותי טוב מדי
איך לשכוח.
אך אני לא דומה לך!
אני שואלת.
או אומרת?
אמת כואבת.