להצמיד את השפתיים

להצמיד את השפתיים,
ולא לומר מילה…
אסור שיגלו
את אהבתי לכתיבה.

מכחישה אני בתוקף כל קשר לספרות,
"מה? פחח סופרת? איזו שטות!"
הכל כדי שלא יגלו את זה האתר,
הספרייה שלי שבה הכל מוסתר…

אם מישהו ידע
הוא לא יסתכל עליי באותה הדרך
המבטים יהיו נוקבים
והשתיקה הממלמלת בערך…

עיניו יהיו כזכוכית מגדלת,
ודעתו לא תפסיק להיות שואלת
יפער הוא את פיו
וילחש סביב

"את לא כזאת'י…"

וכשגיליתי שחברה כותבת ומלחינה,
כל ליבי התמלא בשמחה!
רציתי לפתוח לה חלון ראווה
של כל השירים שכתבתי עם שירה!

אבל…
אני לא יכולה. אסור שיגלו..
אסור שידעו.
כל חיי ישתנו.

'מילא אני שרה לא כל כך טוב…'
אני אומרת לעצמי
'מי כבר ירצה לשמוע את שירתי שלי?!'

אבל אולי כן ירצו?..
לא עכשיו, אלא בעתיד…
אז עד אז
את השפתיים אמשיך להצמיד…