להט נעוריי
דֹּק שֶׁל אוֹר חִלְחֵל דֶּרֶךְ אֹבֶךְ לוֹהֵט
מֵטִיל צֵל עָמוּם כְּאִלּוּ מִתְחָרֵט;
לֵמִקְצָב הַוַּלְס אֲנִי רָקַדְתִּי
עַד שֶׁמּוּל דְּמוּתֵךְ עָמַדְתִּי –
עוֹצֵם עֵינַי כְּדֵי לִרְאוֹת הֵיכָן אֲנִי
מְחַפֵּשׂ בָּאֲדָמָה חוּט שֶׁל שָׁנִי.
שְׁבָרִים, שְׁבָרִים, חוֹתְכִים,
בִּנְהַר הַסְּטִיקְס שׁוֹחִים, שׂוֹחִים;
הָלַכְתִּי מִכָּאן
כִּי קוֹל קָרָא –
לִמְצֹא שָׁמַיִם
שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנִּים.
הֵד קוֹלְךָ בָּרוּחַ מִתְעַמְעֵם
קוֹבֵר אִתּוֹ אֶת לַהַט נְעוּרַי;
מְגַמְגֵּם אֵלַיִךְ תְּפִלָּה מְגֻשֶּׁמֶת
בַּמָּבוֹךְ הַמִּינוֹטָאוּר מְחַכֶּה –
לֵב דּוֹהֵר אוֹמֵר לִי שֶׁאֲנִי לֹא מֵת,
גַּם אִם מִמַּחֲשָׁבוֹת הוּא מִתְנַקֶּה;
שִׁירַת הַסִּירֵנוֹת קוֹרֵאת לְרַגְלַי..
תְּשׁוּקָה סוֹחֶפֶת אוֹתִי לַמְּצוּלוֹת…
מַשִּׁיל אֶת נַעֲלֵי –
לֹא אַבִּיט אָחוֹר כְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט;
בָּאתִי לְכָאן
כִּי קוֹל קָרָא –
לִמְצֹא שָׁמַיִם
אֲמִתִּיִּים.
הֵד קוֹלָהּ בָּעֵמֶק מִתְחַדֵּד
מֵשִׁיב אֵלַי אֶת לַהַט נְעוּרַי:
לוֹחֵשׁ בְּלִי קוֹל אֶת שְׁמֵךְ,
מְגַשֵּׁשׁ אַחַר לִבֵּךְ,
קְצֵה חוּט..
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי לָךְ
עָנָה לִי הַשַּׁעַר הַנִּפְתָּח:
נַעֲבֹר בּוֹ בְּחָרָבָה?
הַקּוֹל קָרָא –
וְהָלַכְתִּי.
בּוֹכֶה מוּל הַסֶּלַע.
צָמֵא כְּהֵלֶךְ בַּמִּדְבָּר.
שִׁירָתוֹ שֶׁל לִוְיָתָן רָעֵב,
נִבְלַעַת בְּלַהַט נְעוּרַי.
אֶת שְׁמֵךְ אֲנִי צוֹעֵק –
מְגַשֵּׁשׁ בָּאֲפֵלָה –
קְצֵה חוּט!
יָדֵךְ מוּשֶׁטֶת לְעֶבְרִי
וָאֵדַע כִּי עֵירֹם אֲנִי.
דּוֹחֶפֶת לֵפִּי הַתַּפּוּחַ
וְקוֹרֵאת בְּשֵׁם הָרוּחַ –
תגובות (2)
אני מודה שבדרך כלל אני לא קוראת דברים עם ניקוד פשוט כי זה מציק לי בעין בזמן הקריאה, אבל ואוו.
קודם כל הכתיבה על רמה. יש לקטע אווירה מיוחדת ובכללי זה מרגיש כמו משהו שלא יצא לי לקרוא לפני. ממש הרגשתי שהמילים סוחפות אותי לקרוא עוד. אחלה מבנה, אפשר להרגיש כל מילה. אהבתי מאוד.
תודה לך, התגובות האלו נותנות לי כוח להמשיך לכתוב. ועוד כשאת לא קוראת דברים כאלה בדרך כלל ובכל זאת אהבת.
לא מובן מאליו שקראת וגם לא שהגבת, אז תודה