כתמים
אנשים חיים
בי עד היום
נתנו חיבוק
עטפו ברוך
נוגעים בי כמו מתוך חלום
נשארים ללילה הארוך
עד תום
אנשים חוזרים נותנים לי כף
חלקם דרי קבע
אצלי על הדף
חיים נושמים בזיכרון הצף
נותנים קצת צבע
למרדף
מאירים לי את היום
מעירים מתוך חלום
הם הרקע הם הנוף
הם השמש במרום
וחלקם הפליגו בספינות
לים
הלכו להם מן העולם
שלי
אך בלב הינם עודם
קיימים כיום אתמול הם לי
לא מרפים
כל כך עיקשים
במוחי ובליבי
בנשמתי
כמו כתמים קשים
מתעקשים להישאר
אף שהלכו להם מזמן
דמותם עליי לא תוותר
עד שכלום לא יוותר
גם לא כולם
גם לא עולם
גם לא אני
ובחלום אני זועקת
לעצמי
אלו אנשים מתים
אין להם מקום יותר
תלכו תלכו
כתמים רעים
ושוב בבוקר
מתעוררת
והמציאות קשה נוקשה
הצבע היבש
מחזיר את התחושה
היא כל כך כל כך מוכרת
זו הדמות שבמרכז
מביטה בנוף ימינה שמאלה
מה ישנו ומה עודנו
מה קיים היום מאז
מישירה מבט קדימה
אל מעבר למסגרת
ומה יהיה שואלת
ועונה
מה שתרצי
☀
תגובות (0)