כשהלב חזר
כל הזמן הזה רק רציתי לשמור עליו
אבל הוא חזר שרוט וחבול.
הסתכלתי עליו כשנרדם מלא דמעות והבנתי כמה השתנה.
עליתי לבויידם הוצאתי מהמחבוא את מזוודות הבדידות
פתחתי אותן ונתתי לה להשתלט עלינו.
בלי אשליות, בלי הסחות.
נותנת לה לגור איתנו מעכשיו
כדי שהפעם אוכל לשמור עליו באמת.
תגובות (2)
אהבתי את התוכן ויותר מזה אהבתי את הסגנון, הדרך שבה העברת אותו. מרגיש לי שאתה צריך קצת להשתפשף ואז תכתוב ממש יפה:)
התכוונת אולי לכתוב "לגור איתנו" (במקום אותנו)?
תודה רבה!