כמו הים

את כמו הים,
עם אור ראשון זורחת,
אבל מתרחקת מכולם
הראשונים רצים לקראתך בחיוך מלא אהבה
מקבלים בתמורה גל כואב כמו כתף קרה.
את כמו הים,
שנים שלמדת לא לסמוך על בני האדם –
הטיפשים, רשעים עלובים,
שבזזו את היקר לליבך
ומילאו אותו בדם והרבה כאב.
וכמו הים גם את
מתחממת ככל שהחיים ממשיכים,
והגלים שבך הופכים שקטים נעימים…
בשקיעה
"כמה שאת יפה" הם אומרים,
באים, מצלמים, נפעמים
ועם רדת החושך עוזבים.
תהיי כמו הים
מתחזקת בחושך
גם כשלא אוהבים
תדאגי שהם יראו
את הגלים הנשברים