כמה מילים, ולאחר מכן, נגמרו החיוכים
כמה מילים,
כמה מילים כתבות,
לרגע אני שמחה
ובפעם הבאה באות הדמעות.
אני שואלת עם אפשר
ומילה אחת: לא!
והכל נפל.
כל תקווה כל חלום.
נשארתי בדד
ואף אחד יבוא לניחום.
שואלי עם שרדתי
אני סתם מחייכת…
אבל מבפנים
אני דועכת.
האור החזק
של הרצון.
הולך ודועך
וטובע בהמון.
עכשיו אני והיא.
חברות טובות.
אבל זו בגידה
לאהוב לה אותו.
תגובות (4)
אוי…עצוב כל כך!
אבל אל תהיי עצובה..לא משנה על מי מבוסס הסיפור את צריכה לדעת ולהגיד למי שזאת לא תהיה שלכל אחד נקבע לו עם מי הור יהיה..אולי העתיד של אותה בלורה לא היה אמור להיות איתו…וחוץ מזה יש עוד הרבה דגים בים..הוא לא היחיד…
תודה :) זה מנחם :) אבל תסכימי איתי שקשה למצוא עוד אחד אחרי דבר כזה, נכון? :)
י'? זה הוא? נראלי, לא. לא היתי בת 9. קיצר, הכתיבה כרגיל טובה וברורה, אבל ה"נשארי בדד" הורס. לפי דעתי. אבל כל הכבוד שושית. הייתי מציאה לך להמשיך לכתוב, כי אז את תשתפרי, לא?
חיחיחי שני :)