אל תשנאו אותי אני יודע שאני לא כותב כל כך טוב אבל אני לפחות יכול לנסות.
כל פעם שאני עוברת לידו זה קורה מחדש
כל פעם שאני רואה אותו אני כולי נדהמת
איך התחושה הזאת מפתיעה אותי כל פעם מחדש
איך היא תוקפת אותי משום מקום ופתאום
אני כבר לא החזקה שבנשים
אני כבר לא החכמה שבחכמים
אני סתם ילדה בת 13 שמאוהבת בילד
הינה לך, למרות שאני רוצה להרוג אותך במכות אני מגיבה! כמו שאתה מנחש, אני לא אוהבת את הסגנון. הרעיון של להפוך לפצפון ליד מישהו שאתה אוהב ניראה לי כל כך מעוות.. היה לי קצר מדי, אז היא אוהבת אותו, אז מה? אהבתי את הרעיון.. עדיין רוצה להרוג אותך במכות (פמיניסט צעצוע), אליס/ המייט העצבנית שלך
אתה לא נכנס לפה יותר, אני מניחה.. בכל מקרה רציתי להגיד שאני מצטערת. רציתי לכתוב את אבל לא רק לעצמי, וגם לא בשבילך. אני מצטערת שאני לא יכולה להגיד שאני מאמינה לדברים שאתה אומר לי במאה אחוז, אבל אתה יכול להאשים אותי? אתה לא אמין במיוחד בנקודות האלו. אני לא יודעת איך להגיב כשאתה אומר לי דברים כמו "א.א.א" כי אני לא אוהבת להאמין להם, אז אני מוצאת לי תירוצים ללמה אין סיבה שתתכוון לזה. אני יודעת שכבר התנצלתי את ההתנצלות הזאת כבר לא מעט פעמים, אבל אני נשבעת לך שהיא עדיין כנה ועדיין תקפה.
אני מצטערת, באמת באמת באמת. התנצלתי על שהתנהגתי כאילו לא איכפת לי ביום חמישי כי באמת שכן איכפת לי, מאוד מאוד מאוד. זה פשוט שכשאני אומרת משהו כמו "א.א.א." אני יודעת שאני מתכוונת לזה, ואני לא יכולה להיכנס לראש שלך ולבדוק לי אם אתה מתכוון לזה או לא. אני כן לא רוצה שתעבור כי נדפקתי, ובמקום למצוא מישהו שלא יחשוב על ההשפעה של מה שהוא יגיד לי יש לי אותך, ואתה (מאיזושהיא סיבה) כן חושב על מה אני (ואני מתנצלת מראש על המילה הזו) 'ארגיש' אם תגיד לי משהו כזה או אחר. אני מודעת לרמת הקיטשיות במשפט הזה, אבל אתה החבר הכי טוב שלי, ואיכפת לי מההשפעה של הדברים שאני אומרת עלייך. אז אני לוקחת בחזרה את כל מה שכתבתי לך לפני (אני מצטערת, אני באמץ לא זוכרת כמה ימים זה היה). אני לא רוצה שתקרא את זה , אבל אין לי ממש אלטרנטיבה כי אני לא רוצה להגיד את זה (כן זה מביך, תפסיק לשפוט אותי כבר, אל תצחק עליי, זו תגובה נורמלית תשתוק, אני לא תסונדרה). אני פשוט אשתוק לי עכשיו, אבל אם אתה במקרה כן נכנס לפה, תכתוב עוד דברים. תראה, אני לא מנסה לשדל אותך לסלוח לי, אני פשוט מעוניינת שתדע שאני מוכנה להתנצל (שוב), וזה לא אומר שאני לא חושבת שאני צריכה לרדת על הברכיים בכל פעם שאני מתנצלת כי רק ככה אתה מקשיב לי, אבל ככה זה תקופות כאלו, וזה יעבור לי. אתה חושב שזה יכול לעבור לך? ממ.. נראה לי שסיימתי אז עכשיו כשאני (ואל תאכל אותי) out of the closet, אני אשתוק לי ואתהה אם אתה בכל זאת נכנס לפה מדי פעם. ממ אני באמת לא יודעת איך לסיים אז אני פשוט אלך. ביי מייט
היי, מה שלומך?
אני מתארת לעצמי שבחרת להקשיב לי ולא לקרוא את הסיפור האחרון שפרסמתי.. תודה אם זה מה שעשית. אני באמת לא חושבת שאתה נכנס לפה הרבה, אז אני פשוט אכתוב את זה ואהמר, אם תקרא את זה, אני חייבת לך הסבר.
פיו, אוקיי, אז אני יודעת שבתור מה שאתה מכנה "חברה" אני לא אמורה לעשות את זה, אבל שיקרתי. החתך הפצפון הזה שעל האצבע שלי היה ניראה לך כמו משהו מזעזע בגלל שהבטחת הבטחה אדיוטית שאתה לא מסוגל לעמוד בה. לא שיקרתי כשאמרתי שמצידי אתה יכול לחתוך גם את כל האצבע שלי, אבל שיקרתי כשאמרתי שאני לא מפחדת שתעשה את זה. נורא נלחצת כי הבטחת לי להכאיב לי, ואני מבינה שלך זו נראית כמו הפרה, אבל לי לא. אני לא אתנגד אם תכאיב לי, אבל אני כן מפחדת מזה, בגלל שכמו שהבנת, מבחינתי אין לי ממש מקום שבו מישהו לא עלול להכאיב לי. אז אני קצת מפחדת, לא כי אתה כמו אבא שלי, אלא כי בטעות חתכת חתך באצבע שלי. והוא ממש קטן, ולא מזיק, וברור שאם היית נותן לי את הזכוכית הייתי עושה משהו גרוע יותר, אבל בכל זאת, אתה עשית את זה. ואתה סלע איתן מבחינתי, אחרת לא הייתי מדברת איתך כשאני לא מסוגלת לקום מבלי לחשוב שמישהו עומד מאחורי ומתכוןן להכאיב לי, ולא הייתי מדברת איתך על ארבע וחצי שעות שבהן נזרקתי על המקרר בלי אפשרות לרדת עד שמישהו ייבוא ויוריד אותי. אני לא אומרת שאתה מבעית כמו מי שאתה טוען שעשה לי טראומה(הוא לא, אגב, אני בסדר), ממש לא, אני אומרת שאני מפחדת שאחרי שהוא עשה את מה שהוא עשה, ואני עשיתי את מה שעשיתי אתה גם תתחיל לחקות אותנו, וככה תוכיח שההשקפה שלי על בני אדם נכונה. אני פשוט לא רוצה שתהיה לי מתחת להגדרה הרגילה של "בני אדם" כי אני יכולה לחיות בלעדיהם, ואני לא אוהבת אותם. אני מצטערת שאני אנוכית וטיפשה, אבל אני לא יכולה להגיד שבזמן שהתנצלת כל כך הרבה פעמים על החתך הפצפון הזה לא רציתי לשרוט את הגרון שלי, או להתקפל לכדור או להתחיל לצעוק או משהו כזה כמו שעשיתי עם נ' (מזכירה לך, השם שלו דומה לשלי, והוא כועס עליי עכשיו בגלל שאני מפחדת ממנו). אבל כל כך השתדלתי שלא לעשות את זה כדי שלא תחשוב שממש איכפת לי מזה, ולא איכפת לי מהחתך עצמו, איכפת לי שאתה מסוגל לעשות אותו. אני לא רוצה להגיד שלא התחננתי להתפורר כשחיבקתי אותך כי הייתי לחוצה שתהיה (מי שדיברתי עליו קודם) פתאום. אבל אני לא רוצה שתחשוב על עצמך כמישהו שיכול להיות הוא, אם אני אחשוב ככה זה יהי בסדר אם אני אפחד אתה לא תיפגע בשום צורה, אבל אם אתה תתחיל לחשוב על מתי אני מפחדת מאנשים אני אהרוס לך את החיים יותר משכבר הרסתי. אני לא רוצה שתחזיק את הידיים שלי רחוקות אחת מהשנייה כשאני ישנה, ואני לא רוצה שתדאג אם אני אפחד שתעשה משהו. אני רק רוצה שתהיה אפשרות שתדע שאני מפחדת שתצעק ושתכאיב לי, כי מבחינתי ככה אנשים עובדים. ואני יודעת שאצלך זה לא עובד ככה, ושאצלך אנשים לא פשוט נהיים אלימים בכל פעם שהם כועסים, אבל אני לא מבינה אנשים, ואני לא רוצה להבין. אני אלך עכשיו לפני שאני אגיד עוד פעם את המילה המתועבת "מרגישה" או שטות כזו. רק רציתי ליידע אותך שאני גם לא ממש צלולה בדעתי כרגע. אני חושבת, זאת אומרת. אם תקרא את התגובה הזו אי פעם אני אסביר לך. מייט
תגובות (5)
הינה לך, למרות שאני רוצה להרוג אותך במכות אני מגיבה! כמו שאתה מנחש, אני לא אוהבת את הסגנון. הרעיון של להפוך לפצפון ליד מישהו שאתה אוהב ניראה לי כל כך מעוות.. היה לי קצר מדי, אז היא אוהבת אותו, אז מה? אהבתי את הרעיון.. עדיין רוצה להרוג אותך במכות (פמיניסט צעצוע), אליס/ המייט העצבנית שלך
אתה לא נכנס לפה יותר, אני מניחה.. בכל מקרה רציתי להגיד שאני מצטערת. רציתי לכתוב את אבל לא רק לעצמי, וגם לא בשבילך. אני מצטערת שאני לא יכולה להגיד שאני מאמינה לדברים שאתה אומר לי במאה אחוז, אבל אתה יכול להאשים אותי? אתה לא אמין במיוחד בנקודות האלו. אני לא יודעת איך להגיב כשאתה אומר לי דברים כמו "א.א.א" כי אני לא אוהבת להאמין להם, אז אני מוצאת לי תירוצים ללמה אין סיבה שתתכוון לזה. אני יודעת שכבר התנצלתי את ההתנצלות הזאת כבר לא מעט פעמים, אבל אני נשבעת לך שהיא עדיין כנה ועדיין תקפה.
אני מצטערת, באמת באמת באמת. התנצלתי על שהתנהגתי כאילו לא איכפת לי ביום חמישי כי באמת שכן איכפת לי, מאוד מאוד מאוד. זה פשוט שכשאני אומרת משהו כמו "א.א.א." אני יודעת שאני מתכוונת לזה, ואני לא יכולה להיכנס לראש שלך ולבדוק לי אם אתה מתכוון לזה או לא. אני כן לא רוצה שתעבור כי נדפקתי, ובמקום למצוא מישהו שלא יחשוב על ההשפעה של מה שהוא יגיד לי יש לי אותך, ואתה (מאיזושהיא סיבה) כן חושב על מה אני (ואני מתנצלת מראש על המילה הזו) 'ארגיש' אם תגיד לי משהו כזה או אחר. אני מודעת לרמת הקיטשיות במשפט הזה, אבל אתה החבר הכי טוב שלי, ואיכפת לי מההשפעה של הדברים שאני אומרת עלייך. אז אני לוקחת בחזרה את כל מה שכתבתי לך לפני (אני מצטערת, אני באמץ לא זוכרת כמה ימים זה היה). אני לא רוצה שתקרא את זה , אבל אין לי ממש אלטרנטיבה כי אני לא רוצה להגיד את זה (כן זה מביך, תפסיק לשפוט אותי כבר, אל תצחק עליי, זו תגובה נורמלית תשתוק, אני לא תסונדרה). אני פשוט אשתוק לי עכשיו, אבל אם אתה במקרה כן נכנס לפה, תכתוב עוד דברים. תראה, אני לא מנסה לשדל אותך לסלוח לי, אני פשוט מעוניינת שתדע שאני מוכנה להתנצל (שוב), וזה לא אומר שאני לא חושבת שאני צריכה לרדת על הברכיים בכל פעם שאני מתנצלת כי רק ככה אתה מקשיב לי, אבל ככה זה תקופות כאלו, וזה יעבור לי. אתה חושב שזה יכול לעבור לך? ממ.. נראה לי שסיימתי אז עכשיו כשאני (ואל תאכל אותי) out of the closet, אני אשתוק לי ואתהה אם אתה בכל זאת נכנס לפה מדי פעם. ממ אני באמת לא יודעת איך לסיים אז אני פשוט אלך. ביי מייט
היי, מה שלומך?
אני מתארת לעצמי שבחרת להקשיב לי ולא לקרוא את הסיפור האחרון שפרסמתי.. תודה אם זה מה שעשית. אני באמת לא חושבת שאתה נכנס לפה הרבה, אז אני פשוט אכתוב את זה ואהמר, אם תקרא את זה, אני חייבת לך הסבר.
פיו, אוקיי, אז אני יודעת שבתור מה שאתה מכנה "חברה" אני לא אמורה לעשות את זה, אבל שיקרתי. החתך הפצפון הזה שעל האצבע שלי היה ניראה לך כמו משהו מזעזע בגלל שהבטחת הבטחה אדיוטית שאתה לא מסוגל לעמוד בה. לא שיקרתי כשאמרתי שמצידי אתה יכול לחתוך גם את כל האצבע שלי, אבל שיקרתי כשאמרתי שאני לא מפחדת שתעשה את זה. נורא נלחצת כי הבטחת לי להכאיב לי, ואני מבינה שלך זו נראית כמו הפרה, אבל לי לא. אני לא אתנגד אם תכאיב לי, אבל אני כן מפחדת מזה, בגלל שכמו שהבנת, מבחינתי אין לי ממש מקום שבו מישהו לא עלול להכאיב לי. אז אני קצת מפחדת, לא כי אתה כמו אבא שלי, אלא כי בטעות חתכת חתך באצבע שלי. והוא ממש קטן, ולא מזיק, וברור שאם היית נותן לי את הזכוכית הייתי עושה משהו גרוע יותר, אבל בכל זאת, אתה עשית את זה. ואתה סלע איתן מבחינתי, אחרת לא הייתי מדברת איתך כשאני לא מסוגלת לקום מבלי לחשוב שמישהו עומד מאחורי ומתכוןן להכאיב לי, ולא הייתי מדברת איתך על ארבע וחצי שעות שבהן נזרקתי על המקרר בלי אפשרות לרדת עד שמישהו ייבוא ויוריד אותי. אני לא אומרת שאתה מבעית כמו מי שאתה טוען שעשה לי טראומה(הוא לא, אגב, אני בסדר), ממש לא, אני אומרת שאני מפחדת שאחרי שהוא עשה את מה שהוא עשה, ואני עשיתי את מה שעשיתי אתה גם תתחיל לחקות אותנו, וככה תוכיח שההשקפה שלי על בני אדם נכונה. אני פשוט לא רוצה שתהיה לי מתחת להגדרה הרגילה של "בני אדם" כי אני יכולה לחיות בלעדיהם, ואני לא אוהבת אותם. אני מצטערת שאני אנוכית וטיפשה, אבל אני לא יכולה להגיד שבזמן שהתנצלת כל כך הרבה פעמים על החתך הפצפון הזה לא רציתי לשרוט את הגרון שלי, או להתקפל לכדור או להתחיל לצעוק או משהו כזה כמו שעשיתי עם נ' (מזכירה לך, השם שלו דומה לשלי, והוא כועס עליי עכשיו בגלל שאני מפחדת ממנו). אבל כל כך השתדלתי שלא לעשות את זה כדי שלא תחשוב שממש איכפת לי מזה, ולא איכפת לי מהחתך עצמו, איכפת לי שאתה מסוגל לעשות אותו. אני לא רוצה להגיד שלא התחננתי להתפורר כשחיבקתי אותך כי הייתי לחוצה שתהיה (מי שדיברתי עליו קודם) פתאום. אבל אני לא רוצה שתחשוב על עצמך כמישהו שיכול להיות הוא, אם אני אחשוב ככה זה יהי בסדר אם אני אפחד אתה לא תיפגע בשום צורה, אבל אם אתה תתחיל לחשוב על מתי אני מפחדת מאנשים אני אהרוס לך את החיים יותר משכבר הרסתי. אני לא רוצה שתחזיק את הידיים שלי רחוקות אחת מהשנייה כשאני ישנה, ואני לא רוצה שתדאג אם אני אפחד שתעשה משהו. אני רק רוצה שתהיה אפשרות שתדע שאני מפחדת שתצעק ושתכאיב לי, כי מבחינתי ככה אנשים עובדים. ואני יודעת שאצלך זה לא עובד ככה, ושאצלך אנשים לא פשוט נהיים אלימים בכל פעם שהם כועסים, אבל אני לא מבינה אנשים, ואני לא רוצה להבין. אני אלך עכשיו לפני שאני אגיד עוד פעם את המילה המתועבת "מרגישה" או שטות כזו. רק רציתי ליידע אותך שאני גם לא ממש צלולה בדעתי כרגע. אני חושבת, זאת אומרת. אם תקרא את התגובה הזו אי פעם אני אסביר לך. מייט
ובקשר לסיפור של איילה, באמת תוותר. אני אספר לך על מה שקרה רק אל תקרא אותו
זה ממש טוב, ממש הפריע לי שכתבת שאת כותבת לא כל כך טוב,את כותבת נהדר יש מקום לשיפור כמו כולם,תמשיכי בעבודה הטובה. : )