כבר מאוחר
כבר מאוחר ,השעון לא עצר והטעם נשאר, לוקחת כמה נשימות אני עומד מול המראה בלי לשאול שאלה ,אוספת את הבגדים מלטפת את השיער ,כלבים נובחים התחילו ברקים ורעמים ,גשם חזק שוטף את העיר , אני תופס את הראש זורק רמז לאוויר, מילת רגש טיפוסית את תופסת אותי בדיוק בזמן שהתחלתי ליפול ,ואולי מאוחר מדיי כי הכוכבים רוקדים לצעקות של שיכורים הם שרים מתוך הגשם בין הפחים ,ואז את מוספיה כפית סוכר לרקע ורק לרגע ,כמה ימים והשקיעה תחזור לים ,כמה ימים שהשעון לא עצר
תגובות (0)