יודעת שהכל באשמתי
ושוב הולכת בדרכים
מכירה את השבילים
יושבת כאן, בעיר לא זרה
מכירה את האנשים
מכירה את כל המבטים
מכירה אווירה קרה
אתה הולך, אתה שוכח
מי אתה, ומי יודע
אני יושבת ורואה
את העצבות ומכירה
את כל המבטים שלך
אני יודעת בעל פה
יודעת מה אתה אוהב
ומה הראש שלך חושב
יודעת מה לא לבקש
ומה לא אפשרי
יודעת גם שבשבילך
הכל באשמתי
אתה בועט ברצפות
צועק את כל הדאגות
ושוב סליחה ושוב טעות
אתה הולך, אתה בורח
ומי אני? אתה שוכח
אני יושבת ורואה
את העצבות ומכירה
את כל המבטים שלך…
אני יודעת שאתה חושב
שאתה כה מתחשב
דואג לי כל כך קרוב
ולא גורם לשום מכאוב
ואני האשמה
אני גורמת לדממה
אני שוברת את עצמי
ולא יודעת בשביל מה
את כל המבטים שלך…
לא יודעת על מי אתה חושב
במי אתה מתחשב
יודעת שזאת לא אני
והכל, באשמתי…
תגובות (1)
וואו. פשוט וואו.