חלמתי בלילה

אני מחשיבה מה שכתבתי לכמיהה לאהבה. אני מספרת סיפור של מישהי שצמאה לאהבה ובגלל שהיא לא מקבלת אותה מזה שהיא אוהבת בדרך שהיא רוצה אז היא פונה לאנשים אחרים בדרכים אחרות, של סטוצים, היא מתנשקת ושוכבת איתם בהסכמה מלאה אבל זה רק מסכה כי ככה היא מטביעה את הרגשות והאומללות שבכתוכה, ואז כשהיא מתעוררת ומבינה מה עשתה יש בה רגשות אשם והכל חוזר חלילה. אני מקווה שהצלחתי להציג טוב את ההתנדנדות של גיל הנעורים שאתה לא באמת יודע מה יעשה לך טוב אז אתה מתנסה בהכל ונכווה ב90 אחוז מהמקרים.
אני אחזור על הכוונה שלה, כתבתי את הפזמון ארבע פעמים. וכל פעם זה במשמעות אחרת. בפעם הראשונה זה היה לה נעים, בפעם השנייה היא כמיהה למישהו שיאחה את השברים שבה, בפעם השלישית היא בורחת במחשבות למישהו אחר בדומה לכוונה של הפעם השנייה. ובפעם הרביעית הכל משתנה: את הפזמון שרים בנימה של זכר לנקבה. היא בעצם מספרת מה היא רוצה שהוא יגיד לה כדי שהוא ירים אותה מהמקום הרע שבו היא נמצאת.